02
תבונה שמחזירה את משה לאמו
לאחר שבת פרעה מוצאת את התינוק, מרים פונה אליה ומציעה לקרוא מינקת מן העבריות. כך נפתחת הדרך לכך שיוכבד עצמה תחזור ותטפל בבנה.
מקור: שמות ב׳, ז׳–ט׳
מרים מופיעה כבר בראשית סיפורו של משה כאחות השומרת עליו מרחוק ופועלת בתבונה להצלתו. בהמשך התורה מכנה אותה במפורש „מרים הנביאה”, והיא מובילה את נשות ישראל בשירה ובמחולות לאחר קריעת ים סוף.
לאחר שבת פרעה מוצאת את התינוק, מרים פונה אליה ומציעה לקרוא מינקת מן העבריות. כך נפתחת הדרך לכך שיוכבד עצמה תחזור ותטפל בבנה.
התורה מכנה אותה במפורש „מרים הנביאה”. מרים היא אחת הדמויות הנשיות הבולטות בדור יציאת מצרים, לצד משה ואהרן.
לאחר קריעת הים לוקחת מרים את התוף בידה, וכל הנשים יוצאות אחריה בתופים ובמחולות. היא עונה להן בשירה: „שירו לה׳ כי גאה גאה”. זהו רגע של אמונה, הודאה ושמחה ציבורית.
חז״ל קשרו את הבאר שליוותה את ישראל במדבר לזכותה של מרים. לאחר פטירתה נאמר בתורה „ולא היה מים לעדה”, וחז״ל למדו מכאן על הבאר שניתנה בזכותה.