לא נכנעו לייאוש
עבודת הפרך הכבידה על ישראל ופרעה ביקש לפורר את הגוף ואת הרוח. דווקא בתוך המציאות הקשה, הנשים שמרו בלבן על האמונה כי הברית לא תופר וכי עתיד העם עוד לפניו.
מקור: שמות א׳; סוטה י״א ע״בבתוך חושך השעבוד, בשעה שגזֵרות פרעה ביקשו לשבור את רוח העם, נשות ישראל לא נכנעו לייאוש. באמונה, במסירות ובחכמת לב הן שמרו על הבית, חיזקו את המשפחה והמשיכו לבנות את הדור שעתיד לצאת לחירות.
״בִּשְׂכַר נָשִׁים צִדְקָנִיּוֹת שֶׁהָיוּ בְּאוֹתוֹ הַדּוֹר — נִגְאֲלוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם״ — תלמוד בבלי, סוטה י״א ע״ב
עבודת הפרך הכבידה על ישראל ופרעה ביקש לפורר את הגוף ואת הרוח. דווקא בתוך המציאות הקשה, הנשים שמרו בלבן על האמונה כי הברית לא תופר וכי עתיד העם עוד לפניו.
מקור: שמות א׳; סוטה י״א ע״בחז״ל מתארים כיצד היו הנשים יוצאות אל בעליהן שעבדו בשדות, מביאות להם מאכל ומשקה, מעודדות אותם ומשיבות להם כוח. כך הפכו דאגה יומיומית פשוטה למעשה גדול של אמונה ובניין.
מקור: סוטה י״א ע״בגזֵרת ״כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו״ איימה על עצם המשך העם. נשות ישראל גילו מסירות ואומץ, המשיכו להביא חיים לעולם, טיפלו בילדיהן ושמרו על התקווה בתוך הפחד.
מקור: שמות א׳, כ״ב; סוטה י״א ע״בלאחר היציאה ממצרים תרמו הנשים את מראות הנחושת שלהן למלאכת המשכן. לפי פירוש רש״י, אותן מראות סימלו את מסירותן לחיי המשפחה בזמן השעבוד; משום כך נעשו מהן הכיור וכנו.
מקור: שמות ל״ח, ח׳; רש״י שםהגאולה לא החלה רק ברגע שבו נפתח הים. היא צמחה שנים קודם לכן, בכל בית שבו אישה בחרה להאמין, לעודד, לשמור על החיים ולבנות עתיד. כוחן השקט נעשה יסוד ביציאת מצרים.
מקור: שמות י״ב–ט״ו; סוטה י״א ע״בהאיורים בדף הם המחשה אמנותית מכבדת לתקופת המקרא ואינם מתיימרים לתאר דמויות היסטוריות מסוימות.