רבקה נכנסת אל סיפורו של עם ישראל כנערה שפוגשים ליד הבאר — ושם מתגלה מיד עוצמת החסד שבה. בהמשך היא עוזבת את ביתה באמונה, נישאת ליצחק, מתפללת על בניה ופועלת בתבונה ברגעים שיקבעו את עתיד המשפחה.
אליעזר עבד אברהם מגיע לארם נהריים ומבקש סימן שיזהה את האישה הראויה ליצחק. רבקה לא מסתפקת בהשקיית האורח בלבד; היא מציעה להשקות גם את גמליו. החסד שלה מתגלה במעשה פשוט, מהיר ונדיב — עוד לפני שהיא יודעת לאן הרגע הזה יוביל.
לאחר שאליעזר מספר למשפחה את שליחותו, שואלים את רבקה אם תלך עמו. תשובתה קצרה וחדה: ״אלך״. היא מוכנה לעזוב את המקום המוכר ולצאת אל בית שמעולם לא ראתה, מתוך אמונה, אומץ ונכונות לבנות עתיד.
יצחק מביא את רבקה אל אוהל שרה אמו, והיא נעשית לו לאישה. התורה מתארת גם את אהבתו אליה ואת הנחמה שמצא לאחר מות אמו. כך ממשיך הבית שנבנה בידי אברהם ושרה לדור הבא.
גם יצחק ורבקה מתמודדים עם שנות עקרות. התורה מספרת שיצחק מעתיר לה׳ לנוכח אשתו, וה׳ נעתר לו. בהריונה הקשה רבקה אינה נשארת רק עם השאלה — היא הולכת לדרוש את ה׳ ומבקשת להבין את משמעות המתרחש.
בסיפור הברכות ליעקב ולעשו, רבקה פועלת מתוך הבנה עמוקה של בניה ושל העתיד הצפוי להם. זהו פרק מורכב בתורה, אך הוא מדגיש את מקומה המרכזי בהחלטות המשפחתיות ואת האחריות שהיא נושאת לעתיד בית יצחק.