בראשית מלכותו של אריסטובולוס הראשון בלט לצדו אדם אחד שזכה באמונו יותר מכל האחרים: אחיו אנטיגונוס. דווקא ביניהם עתיד להתרחש משבר קשה.

לאחר מות יוחנן הורקנוס עבר השלטון לבנו הבכור, אריסטובולוס. הוא נטל את כתר המלוכה, לצד הכהונה הגדולה, ואת יתר אחיו — מלבד אנטיגונוס — החזיק במאסר. על פי יוסף בן מתתיהו, אנטיגונוס לא היה יריב בתחילת הדרך: המלך אהב אותו, העניק לו מעמד נכבד ושיתף אותו בהנהגה.

שניהם היו בני המשפחה החשמונאית, ממשפחת הכהונה של שבט לוי וממשמרת יהויריב. הם הכירו זה את זה גם משדה הקרב: כבר בימי אביהם נזכרו האחים במערכה על שומרון. אך המפגש בין הנהגת הצבא לחצר המלוכה הוליד מתיחות חדשה.

חג הסוכות: אנטיגונוס שב מן המערכה

יוסף בן מתתיהו מספר כי אנטיגונוס חזר ממסע צבאי סמוך לחג הסוכות. הוא נכנס לירושלים מלווה באנשיו, כשהוא לבוש בגדי שרד ונושא ציוד צבאי מפואר. בעיר התקיימו חגיגות החג והמוני עולים הגיעו אל בית המקדש.

באותם ימים היה אריסטובולוס חולה ולא יכול היה להשתתף בחגיגות כרגיל. אנטיגונוס עלה למקדש כדי לחוג את החג ולהתפלל במיוחד להחלמת אחיו. לפי יוסף, מטרת ביקורו הייתה לכבד את החג ולבקש רחמים על המלך.

אולם הופעתו המרשימה של המפקד, מוקף בחיילים חמושים, משכה תשומת לב. בחצר המלוכה היו אנשים שביקשו להרחיק בין האחים, והם מצאו בה הזדמנות.

מן המחמאות אל החשדות

אנשי חצר פנו אל אריסטובולוס וסיפרו לו שאנטיגונוס מתהלך כאילו הוא עצמו המלך. לטענתם, מספר החיילים המקיפים אותו והפאר שבו הופיע אינם הולמים מי שמסתפק במעמד שקיבל מאחיו. הם אף טענו שאנטיגונוס מבקש לתפוס את השלטון ולפגוע באריסטובולוס.

אלו היו האשמות של אנשי החצר כפי שהן מובאות אצל יוסף בן מתתיהו — לא הוכחה לכך שאנטיגונוס אכן קשר קשר. להפך: בהמשך הסיפור מתואר אנטיגונוס כמי שמאמין באהבת אחיו ואינו מעלה בדעתו שממתינה לו מלכודת.

בתחילה דחה אריסטובולוס את דברי המלשינים, אך בהדרגה החל לתת בהם אמון. במצבו, כשהוא חולה ומוקף במסרים סותרים, בחר להציב שומרים בדרך שבה עתיד אחיו לעבור אליו.

הפקודה הסודית במעבר החשוך

אריסטובולוס שהה במבצר בירושלים, שיוסף בן מתתיהו מתאר בשמו המאוחר, ״אנטוניה״. הוא הציב את משמרו במעבר תת־קרקעי חשוך והורה לאנשיו: אם יבוא אנטיגונוס בלא נשק — הניחו לו לעבור; אם יבוא חמוש — הרגוהו.

במקביל נשלחה לאנטיגונוס הודעה מטעם אחיו ובה בקשה להגיע ללא נשק. בכך ביקש המלך, לפי המסופר, להישמר מפני מה שחשב שהוא סכנה אפשרית, אך בלי לחשוף את חשדותיו.

אלא שכאן אירע המפנה המכריע. לפי יוסף, המלכה ואנשים שהיו שותפים למזימה השפיעו על השליחים לשנות את ההודעה. במקום לומר לאנטיגונוס לבוא בלתי חמוש, מסרו לו כביכול שהמלך שמע על השריון הנאה שהכין בגליל ורוצה לראותו במו עיניו.

שתי הודעות — ואח אחד שאינו חושד

אנטיגונוס קיבל אפוא, לפי המסופר, הזמנה הפוכה לחלוטין מן ההוראה המקורית. הוא לבש את שריונו, עלה אל מקום משכנו של אריסטובולוס והתכונן לפגוש את אחיו. הוא לא ידע שבאותה עת כבר קיבלו השומרים פקודה לראות בכל אדם המגיע חמוש איום על המלך.

כשהגיע אל המעבר החשוך, במקום שנקרא בפי יוסף ״מגדל סטראטון״, הותקף ונהרג בידי השומרים. דווקא ציוד המלחמה שהיה אמור לעורר את התפעלותו של אחיו הפך לסיבה שהביאה להפעלת הפקודה הקטלנית.

יש להבחין בין המקום בירושלים המתואר בסיפור לבין העיר שעל חוף הים, שנקראה אף היא בעבר מגדל סטראטון ולימים קיסריה. יוסף בן מתתיהו עצמו מזכיר את הדמיון בשמות המקומות.

הידיעה מגיעה אל המלך

מותו של אנטיגונוס לא סיים את הפרשה. לפי יוסף בן מתתיהו, כאשר הבין אריסטובולוס מה אירע, הוא התחרט על מות אחיו ומחלתו החמירה. המחבר מביא סיפור דרמטי על דם שהוקז מן המלך ונשפך במקום שבו נהרג אנטיגונוס, ועל תגובתו הקשה של אריסטובולוס כששמע על כך.

את התיאור הזה יש לקרוא כסיפורו של ההיסטוריון העתיק, המשקף גם את דרכו להציג את המחיר המוסרי של האירועים. אין בידינו תיעוד בלתי תלוי המאפשר לאמת כל אחד מפרטיו.

על פי יוסף, זמן קצר לאחר מכן מת גם אריסטובולוס, לאחר ששלט כשנה בלבד. כך הסתיים שלטונו של המלך החשמונאי הראשון שנשא כתר מלוכה — שלטון שבתחילתו התרחבה סמכותו, אך בסופו נקלעה משפחתו למאבק פנימי קשה.

מסורת נוספת: יהודה האיסיי ומגדל סטראטון

בצד סיפור האחים מביא יוסף בן מתתיהו גם מסורת על יהודה, איש כת האיסיים, שראה את אנטיגונוס עובר במקדש. לפי אותה מסורת, יהודה חשש שנבואתו בדבר מותו של אנטיגונוס ״במגדל סטראטון״ לא תתגשם באותו יום, משום שסבר שמדובר במקום הרחוק שעל חוף הים.

כאשר נודע לו שאנטיגונוס נהרג במעבר ירושלמי שנקרא באותו שם, נפתרה הסתירה לכאורה. זהו סיפור נבואי שמוסר יוסף; הוא מלמד בעיקר כיצד נמסרה ונזכרה הפרשה בדורות שלאחריה, ואין להציגו כעדות ישירה שניתן לבדוק באופן עצמאי.

מה יקרה עתה לבית החשמונאים?

לאחר מות אריסטובולוס נפתח שוב מאבק הירושה. לפי יוסף, אשתו של אריסטובולוס, ששמה סלומה ונודעה בעולם היווני בשם אלכסנדרה, שחררה את האחים שהיו כלואים והעלתה לשלטון את אלכסנדר ינאי.

המהלך פתח תקופה ארוכה וסוערת יותר בתולדות יהודה החשמונאית: הרחבת תחומי הממלכה, מערכות מול ערי החוף ומלכי האזור ומתחים קשים בתוך החברה היהודית. זה יהיה הפרק הבא במסענו.